מחברים בין מחקר
לעשייה חינוכית

המרכז לחקר הפדגוגיה יצר קשרים בין ידע מדעי
המופק באקדמיה לבין ידע פרופסיונלי המתעצב
בשדה החינוכי היישומי

עוד על המרכז

במה עסק המרכז

תחומי הפעילות

תהליכי המחקר והפיתוח שלנו נעשו מסגרת תחומי פעילות ייחודיים,
ששילבו ידע אקדמי, ומומחיות פרופסיונלית

שותפויות בשדה החינוכי

שותפויות מחקר ופיתוח (מו"פ) עם שותפים אסטרטגיים בשדה החינוכי. שותפויות המו"פ ביקשו להתמודד עם אתגרים בשדה החינוך באמצעות שילוב בין מחקר לשם הבנה מעמיקה ובין פיתוח כלים ומשאבי למידה לשם התמודדות עם אתגרים שונים.

ליווי קהילות מחקר ופיתוח

המרכז עסק בהקמה וליווי של קהילות מחקר ופיתוח מקצועיות של העוסקים בעשייה החינוכית. ליווי הקהילות נעשה סביב חקר תהליכים ופרקטיקות בתוך הקשרי עבודתם, במטרה לתמוך בשיפור העשייה. הליווי וההנחיה עסקו בפיתוח מיומנויות מחקר ומתן כלים לעבודת חקר שיטתית, איסוף וארגון ידע מחקרי רלוונטי לתחום.

פיתוח והטמעת ידע

המרכז עסק בפיתוח ידע פרופסיונלי והטמעתו בכלים ומשאבי למידה מעשיים בשיתוף עם גופי הכשרה ופיתוח מקצועי. במהלך שנות פעילותו של המרכז, הפך ידע מבוסס מחקר לידע מעשי שימושי באמצעות פיתוח כלים ועזרי למידה, בחינת הטמעתם בשטח, והתאמתם במידת הצורך.

הבניית ידע על שותפויות

המרכז עסק במחקר שמטרתו להבנות ידע ולפתח מיומנויות בתחומים שהוגדרו כליבת עשייתו. בין
היתר נחקרו יחסי הגומלין בין ידע מדעי ובין ידע
פרופסיונלי והדרכים לחזק אותם, וכן שותפויות
אקדמיה-שדה: הזדמנויות, אתגרים ואפקטיביות.

הגישה שלנו

עקרונות העשייה

התכנסות סביב אתגר חינוכי

השותפויות בהובלת המרכז ביקשו להתמודד עם אתגרים מורכבים בשדה החינוך. השותפויות התמקדו בפיתוח תהליכים ופרקטיקות בתוך הקשרי העבודה החינוכית בעזרת איסוף וארגון ידע מחקרי רלוונטי ומחקר שיטתי. תהליכי המחקר והפיתוח נעשו יחדיו על ידי חוקרים ואנשי חינוך, ובליווי של צוות המרכז לחקר הפדגוגיה. במסגרת העבודה המשותפת, השותפים אפיינו יחדיו את הבעיה החינוכית, הגדירו את מטרות השותפות פיתחו כלים יישומיים, ובחנו את התאמתם לשטח ודרכי הטמעתם.

מידע מחקרי לכלים מעשיים

במסגרת עבודת השותפות, הונגש ידע מחקרי קיים וידע מחקרי חדש שנאסף בהקשר המקומי, ונעשה שימוש בידע בפיתוח כלים חינוכיים זמינים ויישומים. השותפויות פעלו לבניית כלים אשר ענו על הצרכים של השותפים בשדה החינוך, ותרמו גם להרחבת הידע האקדמי בסוגיות חינוכיות שונות, אשר החוקרים שעובדים עם המרכז היו מושקעים בהן.

למידה ומשוב משותפים

השותפויות נבנו לאור עקרונות של תהליכי למידה ומשוב, ובוססו על כלים כגון חקר הפרקטיקה, באמצעותם ישנה התנסות ושיפור הכלים שפותחו. כך הכלים והפרקטיקות טוייבו על בסיס תובנות, נוסף לידע והמומחיות המחקרית, דבר שהבטיח התאמה מירבית להווי החיים, התרבות, ומערכת החינוך הישראלית.

העשייה שלנו

שותפויות שהובילו לשינוי

מתוך שותפויות אלה עלו הזדמנויות הן עבור החוקרים והן עבור אנשי החינוך וקובעי המדיניות. לצד ההזדמנויות התגלו גם אתגרים ייחודיים שהצריכו שמירה על איזון מתמיד, הקשבה, הכלה, וגמישות מחשבתית. אנו מאמינים כי על ידי שותפויות כאלה נבנית ומתעצבת הפרופסיה החינוכית.

מתמטיקה מקדמת שוויון

שותפות מחקר ופיתוח זאת מתמקדת במציאת שיטות פדגוגיות שיוכלו לתת מענה לאתגרים הטמונים בהוראה הטרוגנית בלימודי המתמטיקה, מיפוי הצרכים של המורים והתלמידים ובניית מנגנונים אשר יעזרו לצוותי ההוראה לצלוח את האתגרים העומדים בדרכם.

הוגנות מגדרית בשיח

השותפות כללה תהליך מחקר ופיתוח, שבו השתתפו מורות, מדריכות וחוקרת במטרה לפתח כלים ופרקטיקות פדגוגיות לקידום הוגנות מגדרית בשיח הכיתתי.

חינוך מודע עוני

שותפות זאת פעלה למיפוי האתגרים החינוכיים הנובעים מעוני והדרה חברתית, וביקשה לתרגל את המורים בתהליכים רפלקטיביים ביחס לתחושותיהם והתנהלותם אל מול תלמידים אלה.

אימון אורייני כמנוף לשינוי

המחקר כלל תיעוד אינטראקציות בין מאמנות למורות, תצפיות בהוראה בכיתות, התבוננות בתוצרי למידה של תלמידים, תצפיות במפגשי הכשרת המאמנות וראיונות עם מנהלי בתי הספר ובעלות תפקידים נוספות.

כתיבה דיאלוגית

מהלך השותפות התפרס על פני שנתיים וחצי (מחצית תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו) והורכב משלושה שלבים עיקריים: הקמה - תכנון והכנה, בניית תשתית השותפות (במהלך תשפ"ד, 2024). במסגרת שלב זה הוקם צוות היגוי וצוות פיתוח אשר כוללים את כל השותפים לפרויקט.

בתי ספר חוקרים

מחקר בית-ספרי, המתמקד באיסוף וניתוח נתונים יחד עם חשיבה רפלקטיבית-ביקורתית, מחזק את תרבות הלמידה והפיתוח בארגונים חינוכיים.
האנשים שמאחורי המרכז

האנשים שהובילו את הדרך